מטבעות קריפטוגרפים או בעברית מטבעות מבוזרים הם אמצעים דיגיטליים המשמשים להעברת ערך לשימושים שונים כגון תשלום או שימוש כאפיק השקעה ומסחר. ערכם של המטבעות נקבע לפי הסכמה ברשת המשתתפים ולא על ידי גוף מרכז או שווי של סחורה.
בניגוד לכסף פיאט (אותו כסף מוחשי שאנחנו מכירים) למטבעות או לאסימונים הוירטואלים אין קיום פיזי במציאות אלא יש להמיר כסף אמיתי לרכישת המטבעות.
הטכנולוגיה מאחורי המטבעות נקרת "בלוקצ'יין" (שרשרת בלוקים), אשר מבוססת על רשת מחשבים הקשורים באמצעות האינטרנט. כאשר המחשבים מנהלים את "מאגר הנתונים". לרשתות הבלוקצ'ין מנגנון הצפנה מתוחכם שמאפשר, לאתר ולזהות עסקאות במטבעות. כאשר ההצפנה מונעת את האפשרות לזייף או לשכפל את אותם המטבעות או האסימונים.
האם מטבע קריפטו הוא מטבע רגיל או נכס החייב במס?
בשנת 2011 רכש מר נעם קופל, מייסד בלוקצ'יין DAV, מטבעות ביטקוין ומכר אותם בשנת 2013 ברווח של מעל 8 מליון שקלים. לטענת מר קופל לא היה עליו לשלם מס מאחר ולא מדובר ברווח אלא בהפרשי הצמדה (הפרשי שער של מטבע) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק. לטענת רשות המיסים (פקיד שומה רחובות) אין מדובר במטבע ולא מטבע חוץ, אלא מוגדר כנכס כספי שחייב במס רווחי הון.
בשנת 2019 קיבל השופט בורנשטטין את עמדת הפרליטות ודחה את ערעור המס שהגיש מר קופל נגד רשות המיסים, וקבע כי על המערער (מר קופל) לשלם 3 מליון ש"ח + הוצאות משפט.
בית המשפט דן בשאלה המרכזית האם מדובר במטבע וקבע שמדובר ב"נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת המס.
בית המשפט קבע, בין היתר, את הדברים הבאים:
- יש לאמץ את הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל, לפיה נדרש היבט פיזי-מוחשי וכך לעניין מטבע חוץ (מאחר ולא מדובר בשטר/ מעות פיזי)
- ולכן לא ניתן לדרוש פטור "הפרשי שער" (סעיף 9(13) לפקודה) מאחר ואינו קרן מלווה מסוג פקדון או סכום שנוסף לחוב/ תביעה. ומאחר ואינו מטבע לא יכול להוות הצמדה לשער המטבע.
המשמעות בהחלטת השופט בורנשטיין היא כי בית המשפט מקבל את פרשנות רשות המיסים כפי שפורסמה בחוזר 05/2018.
חוזר 05/2018 –
