קיבלתם שי לחג מהמעביד או מספק שאתם עובדים איתו? המאמר הזה בשבילכם
שי לחג (מתנות/ תווי שי) לעובדים שכירים והמיסוי בגינו
מעסיקים רבים נוהגים לתת לעובדים שלהם לפני החגים מתנה בצורת תווי שי או בצורת חפץ, בין אם זה ישירות לעובד ובין אם זה דרך ועד עובדים.
שי לחג נחשב בהגדרתו כמו כל טובת הנאה שניתנת לעובד במסגרת קיום יחסי עובד מעביד ולכן חייב במס.
רשויות המיסים נתנו דעתן בדבר סוגיה של תווי השי ואמרו כי –
"במקרים של רכישה מרוכזת של תלושי שי בידי מעביד, ניתן להתייחס להפרש שבין עלות התלושים לשווי הקניה שלהם, כהנחה מסחרית הניתנת למעביד, ולפיכך אינה נכללת בשווי ההטבה.
על כן, שווי ההטבה שיש לזקוף לעובד הינו בגובה עלות תווי השי למעסיק, ולא בגובה הערך הנקוב של תווי השי".
ולעניין מע"מ – יש לזקוף שווי כולל מע"מ למתנה שקיבל העובד
מעסיק שהעניק מתנה לעובד בצורת "חפץ" – כמו עציץ או בקבוק יין או כל מתנה אחרת שיש כנגדה חשבונית מס, הרי נדרש לזקוף שווי לעובד כולל המע"מ שנקוב בחשבונית המס.
ואם השי התקבל באמצעות ועד עובדים?
אם במקום העבודה נהוג לקבל את השי באמצעות ועד העובדים, כאשר המעסיק משתתף בהוצאות בהתאם למספר העובדים, אזי מתייחסים לזה כאל תוספת רגילה לשכרו של העובד.
כלומר אין אם משלמים שכר לעובד ישירות או לגוף אחר, כמו ועד, עבורו.
במידה והמעסיק משתתף בצורה כללית ולא לפי מספר העובדים ולא ניתן לייחס לעובדים את החלק הספציפי אזי אין זוקפים שווי במשכורת, אך המעסיק יתאם את ההוצאה כהוצאה עודפת ולא תוכר.
ומה לגבי שי לעובדים בדבר אירועים מיוחדים או משפחתיים?
במידה ונתן המעסיק לעובדו מתנה בסכום סביר לרגל אירוע אישי או משפחתי כגון נישואין, בר/ בת מצווה לילדים, הולדת ילדים וכו' אזי אין לזקוף שווי לשכר ואין לחייב את העובד במס עד לסכום
של 230 ש"ח (נכון לשנת 2023), וזאת עד פעם בשנה. סכום מעל 230 ש"ח יזקף כשווי לשכר העובד ויוכר כהוצאה למעסיק.
ואם מדובר בספקים או לקוחות?
כאשר מתקיימים קשרים עסקיים בין נותן ומקבל המתנה אזי אין הבחנה בין מתנה לרגל אירוע משתפתי או שי לחגים או סיבה אחרת. סכום ההוצאה המותרת מוגבל ב-230 ש"ח, נכון ל-2023, לכל מקבל מתנה.
מקבל המתנה שאינו שכיר איננו חייב במס בגינה ואילו נותן המתנה יכול לרשום זאת כהוצאה בספרים.
חשוב לציין כי יש לתעד את מקבלי המתנות במסמך, לציין את הקשר לעסק ואת נסיבות מתן המתנה.
