הצהרת והשוואת הון

הצהרת הון היא למעשה טופס (1219) שמוגש לרשויות המס ומספק תמונת מצב על הנכסים בניכוי ההתחייבויותשל הנישום נכון לתאריך מדויק.

את ההצהרה מגישים לרשויות המס בישראל לפי דרישה, כאשר רשות המיסים יכולה לבקש מכל אדם להגיש הצהרה, בהתאם לסעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה, אך תבקש בעיקר מבעלי עסקים וכן משכירים בעלי הכנסות גבוהות. עם קבלת הדרישה מפקיד השומה יש למלא את הדוח בתוך 120 ימים מיום קבלת הדרישה. אי מילוי ההצהרה בזמן והגשתה תגרור קנסות כבדים ועונשים נוספים שנקבעו בחוק.

הדרישה להצהרה הראשונה תגיע לרוב לאחר 12-24 חודשים מיום הקמת העסק. לרוב מס הכנסה ידרוש להגיש הצהרת הון חוזרת אחת ל-4.5 שנים. ולכן חשוב לתעד מסמכים, גם אם אינם קשורים לעסק, כגון רכישת רכב, קנייה/ מכירה של ניירות ערך, קבלת פיצויים, פדיון חסכונות, ירושות, מתנות ועוד.

נציין שגם שכירים עם שכר גבוה יכולים לקבל דרישה למילוי הצהרת הון. לרוב רשות המיסים תפנה לשכירים עם שכר גבוה גם אם אין להם תיק פעיל במס הכנסה אם התגלה כי רכשו נכס מקרקעין, רכב יקר או במקרה שמתעורר חשד של העלמת הכנסות. כך ששכירים עם משכורות גבוהות של מאות אלפי שקלים נמצאים תחת העין של רשות המיסים וכלי לבחינת סבירות לגידול/ קיטון היקף הנכסים זה באמצעות דרישות להצהרות הון.

מטרתה העיקרית של הדרישה להצהרת הון היא לאפשר לפקידי השומה לבחון האם הדיווח של העוסק/ נישום אחר, משקף את ההכנסות עליו דיווח והאם שילם מיסים כחוק. לפקידי השומה יכולת לאתר מקורות הכנסה נוספים כגון נכסים מניבים.רשות המיסים יכולה לבצע השוואות בין ההכנסות והנכסים שברשות הנישום ולהשוות ביחס להצהרות הון קודמות.

ממה מורכבת הצהרת ההון?

סעיף 135(1)(א) לפקודה מסמיך את פקיד השומה לדרוש מכל אדם ע"י הודעה על כלל ההון שברשותו, כולל נכסים והתחייבויות של התא המשפחתי, כאשר תא משפחתי הכולל את הנישום, בן או בת זוגו וילדים מתחת לגים 18 שנה.

הצהרת ההון מחולקת לשני חלקים –

1. הון הקשור לעסק שלכם (כמו רווחים מעסקאות).
2. הון השייך אליכם באופן אישי לתא המשפחתי (כמו רכישת בית למגורים).

בהתאם, ניתן למצוא בתוך ההצהרה דרישה לפירוט רכוש כמו עו"ש, פקדונות וחסכונות, ניירות ערך, מקרקעין, כלי רכב, תכולת בית וכו', לצד התחייבויות כספיות כגון הלוואות/ משכנתא.

כל הנכסים וההתחייבויות המדווחים בהצהרת ההון נרשמים על בסיס עלות, כלומר שאין צורך לבצע הערכות שווי לנכסים כאשר יוגשו בליווי מסמכים מאמתים כגון אישורי יתרות מבנקים, קופות גמל, טופס פחת ועוד.

בנוסף יש להצהיר על נכסים שהתקבלו בירושה/ במתנה בעלות / ולהמציא מסמכים מבססים לכך כגון צו

ירושה, הסכם מתנה ועוד.

מהי השוואת הון?

ישנו צורך רב במתן דגש על הצהרת ההון הראשונה שהוגשה מאחר ומהווה בעצם את נקודת ההשוואה. כאשר הנישום קיבל דרישה להצהרת הון נוספת (לרוב אחרי 4-5 שנים מההצהרה הקודמת) יש לבצע השוואת הון בין שתי ההצהרות כדי לבחון האם ישנם פערים שדורשים הסבר, על ידי בחינת השימושים והמקורות של הנישום:

• שימושים – הוצאות ששולמו בפועל, כגון: דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ריביות משכנתא, תשלומי  מיסים, אירועים מיוחדים ועוד
• מקורות – הכנסות מקלל המקורות שהתקבלו אצל הנישום בפועל.

כאשר התוצאה שמתקבלת משקפת כי:

הגידול בהון (גידול בנכסים של הנישום בניכוי ההתחייבויות בן ההצהרות) + שימושים גבוה מהמקורות, אזי קיים הפרש הון בלתי מוסבר.

במצב זה, יש לבצע השוואת הון מלאה על מנת לספק לפקיד השומה הסברים בהתאם, כאשר אם לא ינתנו ההסברים יהא רשאי פקיד השומה לדרוש תסלום מס נוסף בגין הפער הבלתי מוסבר.

 איך מגישים את ההצהרה?

יש להדפיס את טופס הצהרת ההון (1219), למלא את הפרטים ולחתום עליו, כאשר את ההצהרה החתומה והמלאה ניתן להגיש באפשרויות הבאות:

1. הגשה פיזית לפקיד השומה (כאשר עליכם לשמור העתק עם חותמת "התקבל"מפקיד השומה בזמן ההגשה).
2. בהגשה מקוונת במערכת מפ"ל באינטרנט או במערכת השע"מ על ידי רואה חשבון מייצג.

בהגשת הצהרת הון מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון בעל ניסיון רב בתחום מאחר והצהרת ההון מהווה כלי חשוב בידי מס הכנסה.