עוסק פטור או עוסק מורשה?
בשעה טובה החלטנו כי ברצוננו לפתוח עסק אך לא יודעים האם להתאגד כעוסק או כחברה ואם כעוסק אז כעוסק מורשה או כפטור? והאם זה בכלל לבחירתנו? ואחרי שהבנו אז איך מתחילים?
מאמר זה יעסוק בהבחנה בין עוסק פטור לעוסק מורשה, לשיקולים להתאגדות כחברה ניתן לקרוא במאמר להלן – שיקולי התאגדות כחברה.
אז מה קובע החוק?
ההבחנה בין עוסק פטור לעוסק מורשה רלוונטית רק למע"מ ולא לעניין מס הכנסה או ביטוח לאומי.
המבחן הראשון לפתיחת עוסק פטור הוא מבחן ההכנסות. אם ההכנסות של העסק אינן צפויות להיות בשנה מעל כ-107,692 ₪ (נכון לשנת 2023) רשאי בעל העסק להירשם כעוסק פטור.
החבחן השני מגדיר מי אינו יכול להרשם כעוסק פטור והוא מופיע בתקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ו-1976.
התקנה כוללת רשימת עיסוקים ובעלי מקצועות חופשיים שמחויבים להרשם כעוסק מורשה.
להלן הרשימה:
(1) בעל מקצוע חפשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד;
(2) רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;
(3) בעל בית ספר לנהיגה על פי רשיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה;
(4) בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס;
(5) סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין; (בהתאם להגדרות בפסקה)
(6) סוחר רכב ומתווך רכב; (בהתאם להגדרות בפסקה)
(7) חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;
(8) אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות.
כמה מס הכנסה משלם עוסק פטור ועוסק מורשה?
נזכיר כי הגדרת עוסק פטור או מורשה הינו לעניין מע"מ בלבד ולכן חישוב תשלום למס הכנסה בעסק פטור, בדומה לעוסק מורשה או שכיר, מחושב על פי ההכנסות השנתיות של העסק, בהתאם לנתוני הדוח השנתי שהוגש ולפי מדרגות המס.
משמעות בהתנהלות העסקית השוטפת
ישנם מספר יתרונות בפתיחת עוסק פטור בהשוואה לעוסק מורשה, כך למשל תדירות הדיווח הנמוכה למע"מ – פעם בשנה, בעוד שעוסק מורשה נדרש לדווח פעם בחודש/ חודשיים.
אך מנגד, עוסק מורשה יכול לקזז מע"מ (תשומות), וכן עסקים רבים מעדיפים לעבוד מולו ולא מול מי שמוגדר כעוסק
אז מהם הכללים החלים על עוסק מורשה ופטור?
- חשבוניות עסקה/ מס וקבלות – כל עוסק מורשה מחויב להפיק חשבונית עסקה/ מס (באמצעות חשבונית מס ניתן לקבל תשומות חזרה) עד כשבועיים קבלת התשלום וקבלה ברגע קבלת התשלום. עוסק פטור יכול להגיש ללקוחותיו דרישה לתשלום ונדרש להפיק קבלה ביום קבלת התשלום. עוסק שלא יפיק את המסמכים בזמן חשוף לפסילת ספרים על העסק על ידי רשויות המס.
- תדירות הדיווח – עוסק פטור נדרש להצהיר למע"מ על עסקאותיו פעם בשנה – עד ליום ה-31.1 (הצהרת עוסק פטור) בשנה העוקבת בעוד שעוסק מורשה נדרש לדווח פעם בחודש/ חודשיים.
למס הכנסה ידרש העוסק הפטור לדווח כמו עוסק מורשה – פעם בחודש או חודשיים, בהתאם לדרישה, אלא אם כן רואה החשבון ביטל את חובת דיווח המקדמות (בכפוף לנתונים העסקיים).
- גבייה וקיזוז מע"מ – עוסק פטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו (פטור מגביית המע"מ) אך אינו יכול לקזז מע"מ בגין התשומות ששילם (כגון תשלום לספק/ ציוד שנרכש) בעוד שהעוסק המורשה חייב לגבות מע"מ על עסקאותיו ורשאי לקזז את המע"מ ששילם (מע"מ תשומות) – ראה כללי ניכוי מע"מ תשומות.
- הצהרת הון ראשונה לעוסק – תוך זמן קצר לאחר פתיחת התיק/ עם הגשת הדוח השנתי הראשון יפנה פקיד השומה, בהתאם לסעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה, בדרישה בכתב להצהרת הון, עליה יצטרך לדווח העוסק (הן הפטור והן המורשה) על סך נכסיו והתחיבויותיו הפרטיות והעסקיות. להצהרת ההון הראשונה יש משמעות רבה בהצהרות שיוגשו אחריה. ראה בהרחבה במאמר בדבר הצהרת והשוואת הון .
- חובת הגשת דוח שנתי – הן עוסק פטור והן עוסק מורשה נדרשים להגיש פעם בשנה דוח שנתי למס הכנסה (טופס 1301) עם כלל נספחיו. לדוח חשיבות רבה ועל פיו נקבעת השומה למע"מ וכן דמי הביטוח הלאומי.
- ניהול ספרים – פתיחת עוסק פטור איננה פוטרת את העוסק מניהול ספרים בהתאם להוראות ניהול ספרים שנקבעו. כל עוסק בלי קשר לסיווגו כפטור/ מורשה נדרש לנהל ספרים בהתאם לאופי הפעילות העסקית שלו כמו פנקס קבלות תקין, ספר תקבולים ותשלומים ידני/ תכנה יעודית מאושרת על ידי רשות המיסים, ניהול מסמכי העוסק ועוד.
- אישור ניכוי מס במקור – אחת הדרכים לשלם את מס ההכנסה של העסק/ חברה הוא על ידי גביית המס למס הכנסה על ידי לקוחות העסק. החוק קובע כי לקוחות מסוימים חייבים לנכות (לגבות ולהעביר לרשות המס) את המס (או חלקו) מבעל העסק וזאת על חשבון המס השנתי אותו יצטרך לשלם בעל העסק בסוף השנה. כלומר הלקוחות ינכו מגובה התשלום את המס (הנתאם לאישור) ויעבירו לרשות המיסים בדיווח התקופתי שלהם, ואת היתרה שנותרה ישלמו לבעל העסק.
על מנת לקבל אישור ניכוי מס במקור נדרש לפנות לרשות המיסים וכדאי באמצעות רואה חשבון.
כמו עולה לפתוח עוסק?
הן פתיחת עוסק פטור והן פתיחת עוסק מורשה אינם מחייבים רואה חשבון וכל תושב ישראל יכול לפתוח תיק ברשויות המס ללא כל עלות, הן בהגעה פיזית לסניפי פקידי השומה השונים או באמצעות אתר רשות המיסים. חשוב לזכור! כי יש לפתוח לאחר מכן תיק בביטוח לאומי.
אם זאת ליווי של רואה חשבון מיומן יכול לתת נקודת פתיחה גבוהה להתנהלות העסק עם הבנה של כלל האחריות ויכול להקל משמעותית על ההליך הבירוקרטי מול רשויות המס אשר עלול להיות מורכב הן בפתיחת התיקים והן בהתנהלות השוטפת מולם כגון הפקת אישורים שונים.
אז איך מחליטים?
ראשית בהתאם לסוג העיסוק של העסק וצפי ההכנסות. שנית על ידי פנייה לייעוץ וליווי מקצועי שיסייע לכם לקבל החלטה בהתאם לעסק הספציפי שלכם.
